הורה - מורה דרך

לידתו של הורה היא לידתו של מורה דרך.
הוראה וחינוך אלו מילים שמשמעותן שינתה פנים, בוודאי במאה ה-21.
חניכה הינה השילוב של ליווי ותמיכה לה זקוק הילד.
יד מושטת לעזרה וליווי בדרך, גב לתמיכה וחיזוק.
חושים מחודדים עד מאוד מתובלים ברגישות ובעיקר  - ידיעת הדרך

מהי הדרך?
הדרך היא מסלול אישי, מתווה עדין ומיוחד, אותו בא האדם לצעוד.

לכל אדם יש דרך, ועל הדרך סימני זיהוי ואתגרים ייחודיים. 
ולדרך צמתים אין ספור "הכל צפוי והרשות נתונה" ולהולך בה זכות בחירה.

ומהי בחירה? 
עוד צעד בדרך. אמירה.
אמירה של משאלה-רצון-ידיעה פנימית-כוונה, הבאה לידי ביטוי.
ביטוי אותנטי מדויק המשכלל הסתברויות פנימיות עמוקות ומובע כבחירה.
עוד צעד בדרך..

והדרך מרתקת ומרגשת, והדרך היא גילוי. נדבך על גבי נדבך אט-אט מוסר הלוט, והדרך מתגלה במלא תפארתה.


על מורה הדרך:
המורה-הורה הינו הבא בעצמו ללמוד. אינו חושש לחקור, לשאול, לבדוק, לחוות, להרגיש, לטעות, לכאוב, ליפול, להסיק מסקנות ולהפריך אותן לאחר בדיקה, להסיק מסקנות ולבסס ידיעה שעליה תישען החוויה הבאה..הבחירה הבאה..


אנוש אשר אינו חושש מהדרך, יודע במהותו האנושית-פנימית כי הדרך היא החיים. חייו שלו. וכי הדרך-חייו הינם מסע מרתק אשר נבחר ומבקש לבוא לידי ביטוי.

הורה-מורה הוא זה שעבר בעצמו חלק מהדרך, חקר, שאל, חווה, הרגיש.. והינו כעת מבקש להעמיק עוד, לחרוש ולזרוע הזדמנות עבור האחר, ללכת בדרכו.
המורה, כמי שמבקש להורות דרך 
ומבקש ללוות אחר, יודע כי גם הוא תלמיד הבוחר לגלות את הדרך.. דרך נסתרת החפצה להתגלות, עת בחר להורות וללוות אותה.

להורות לאחר את הדרך משמע להאיר את המרחב הפנימי ולהקשיב לו,
הקשבה והבנה יובילו לגיבוש רצון וראיית הדרך
מורה הדרך צועד באחריות קדימה, בנתיב חייו שלו, ומתמיד באמונה שלמה בהקשבה לאמת האישית, מעוז ובסיס הרצון הפעיל הפועם בעוז והינו חלק מניצוץ אלוהי בעל איכויות של בורא.

מורה הדרך יודע את הכיוון, את התכלית.

יודע את האחריות המתקיימת תדיר בחייו, כבורא ההולך בדרך.
יודע את האחריות שלקח עליו כבורא, לקיים שימוש מושכל ביכולותיו, במחשבותיו וכליו. כך יהווה דוגמא ויסמן את מתווה הדרך

יודע את האחריות לשימוש בטוהר כוונותיו למען העצמת הכלל וראיית הכולל, ולא למען עצמו בלבד.


הורה-מורה הינו המבקש להעצים את הבורא הקיים בכל יצור ואדם.  
הינו מבקש להעלות על נס את הגילוי, הלמידה והביטוי האותנטי אשר הינם צורך - צידה הכרחית לדרך.

תמיכה הורית

התמיכה ההורית אינה בהפעלת כוח או סמכות אלא בבחירה הטובה ביותר עבור הילד
למימוש הפנימי שאותו בא לפתח







התחדשות

לקבל משהו חדש, למשל מתנה, זה תמיד נחמד ומשמח
מישהו חשב עלי! אני מקבלת משהו, לא באמת חשוב מה, ואני מרגישה חשובה, אהובה - שמחה.
תהליכי התחדשות הינם מרגשים ולעיתים משמחים, משום שלרוב אנו אוהבים להתחדש, בעיקר אם מדובר במוצר נוצץ.. או בהרפתקאה מרגשת.
מתנות מפתיעות, כמו העלאה בתפקיד או אורח בלתי צפוי, אלו נושאות בתוכן דרישה להתאקלמות, התאמה והסכמה להתרחבות.
התחדשות זו, שמביאה איתה ההתרחבות, דורשת את התגייסות הנפש להכיל ולקבל את החדש.
התחדשות פנימית, שאפשר לכנותה - שינוי פנימי, הינה מתנה שהיא פרי-תוצר של תהליך אישי. התחדשות זו טומנת בחובה פרידה מהישן או הסכמה/חיבוק החדש.

החיים זזים קדימה. החדש שקורה לי בתוך החיים, אותו ביקשתי או חלמתי, וגם אם אינו מתוכנן או רצוי, לרוב מביא איתו את הצורך להיפרד מהישן וגם להכיל את השינוי.
פרידה, הינה חלק בלתי נפרד מהתחדשות, אינה תמיד קלה או נעימה.

אצל בני האדם שינויים מלווים בחוויה רגשית.
פרידה הינה חוויה של סוף- סיום פרק. לרוב מקושר אצלנו לעצב וכאב, אבל ומוות. ובחוויה הרגשית קיימים כאב, צער, אובדן, כעס ועוד..

הסכמה עם התקדמות והקשבה לקול פנימי שיודע שהגיע הזמן לשינוי. זהו סוג של וויתור בריא. הסכמה מבחירה עם התחדשות.
כל התחדשות היא שונה ובמהותה נמצא השינוי.
שינוי מביא איתו את החדש.
החדש שחיכיתי ורציתי אותו יכול להתקבל בשמחה גדולה, אך נדרשת גם פרידה מהישן.
החדש שמגיח ללא התרעה יכול להפתיע ואף לטלטל, גם את השינוי הזה עלי להכיל, להסכים ולקבל.
שינוי יכול לקרות ברגע, אך נדרש תהליך מסויים על-מנת לחיות אותו, ואיתו, בשלום.

נוכל למצוא שלום בתוכנו לאחר שהסכמנו לשינוי, הבנו אותו ואת חשיבותו.

לחיות בשלום עם משהו (או מישהו) ובכל זאת להגיע להחלטה ובחירה לוותר עליו  - לשנות אותו, זה התהליך הכי משמעותי שקורה בהתפתחות בריאה.
וויתור אינו חייב להיות תהליך כואב אם הוא מתקבל כחלק מתהליך של התחדשות. התקדמות, אך עצם השינוי יכול להעלות כאבי "גדילה" משמעותיים בדרך, כחלק מתהליך הלמידה את החדש.

כמו בטבע, ההתחדשות היא חלק טבעי ובריא. גם אם השינוי אינו קל, חשוב לזכור שהתהליך הוא של התחדשות.
הטבע הוא מחזורי - הנחש משיל את עורו, קרני האיל נושרות כל שנה, החצב פורח, נובל ושוב גדל בשנה הבאה, עונות השנה מתחלפות וחוזרות...
האדם מתחדש בתהליכי ההתפתחות שהוא עושה..
בד"כ התנועה היא בספירלה, לעיתים, בדיאבד, נוכל לדמות קו אלכסוני כלפי מעלה, לעיתים נבחין בקו עולה-יורד-עולה ולעיתים בקפיצות ודילוגים.
תמיד מתקדם ולומד! זהו תהליך נכון ובריא.

אם נוכל לראות בכל סוף התחלה חדשה, ובכל התחלה נסכים לסיים - להיפרד בשלום מהישן, נצליח לחבק את ההתחדשות ולמנף אותה להתקדמות שיש בה שפע והגשמה. זוהי התפתחות.
זוהי עומצת הבריאה.

שנה טובה והתחדשות מועצמת ובריאה
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~