לידתו של הורה היא לידתו של מורה דרך.
הוראה וחינוך אלו מילים שמשמעותן שינתה פנים, בוודאי במאה ה-21.
חניכה הינה השילוב של ליווי ותמיכה לה זקוק הילד.
יד מושטת לעזרה וליווי בדרך, גב לתמיכה וחיזוק.
חושים מחודדים עד מאוד מתובלים ברגישות ובעיקר - ידיעת הדרך
מהי הדרך?
הדרך היא מסלול אישי, מתווה עדין ומיוחד, אותו בא האדם לצעוד.
לכל אדם יש דרך, ועל הדרך סימני זיהוי ואתגרים ייחודיים.
ולדרך צמתים אין ספור ולהולך בה זכות בחירה.
ומהי בחירה?
עוד צעד בדרך. אמירה.
אמירה של משאלה-רצון-ידיעה פנימית-כוונה, הבאה לידי ביטוי.
ביטוי אותנטי מדויק המשקלל הסתברויות פנימיות עמוקות ומובע כבחירה.
עוד צעד בדרך..
והדרך מרתקת ומרגשת, והדרך היא גילוי. נדבך על גבי נדבך אט-אט מוסר הלוט, והדרך מתגלה במלא תפארתה.
על מורה הדרך:
המורה-הורה אינו חושש לחקור, לשאול, לבדוק, לחוות, להרגיש, לטעות, לכאוב, ליפול, להסיק מסקנות ולהפריך אותן לאחר בדיקה, להסיק מסקנות ולבסס ידיעה שעליה תישען החוויה הבאה..הבחירה הבאה..
אינו חושש מהדרך, הוא יודע במהותו האנושית-פנימית כי הדרך היא החיים. חייו שלו. וכי הדרך-חייו הינם מסע מרתק אשר נבחר ומבקש לבוא לידי ביטוי.
הורה-מורה הוא זה שעבר בעצמו חלק מהדרך, והינו כעת מבקש להעמיק עוד, לחרוש ולזרוע הזדמנות עבור האחר, ללכת בדרכו.
המורה, כמי שמבקש להורות דרך, יודע כי הוא תלמיד הבוחר לגלות את הדרך.. דרך נסתרת החפצה להתגלות, עת בחר להורות אותה.
להורות - לחיות את הדרך, לצעוד באחריות קדימה, בנתיב החיים, ולהתמיד באמונה שלמה כי האמת האישית, מעוז ובסיס הרצון הפעיל, הינו פועם בעוז והינו חלק מניצוץ אלוהי בעל איכויות של בורא והוא הקיים בכל אנוש
מורה הדרך יודע את הכיוון, את התכלית.
יודע את האחריות המתקיימת תדיר בחייו, כבורא ההולך בדרך.
יודע את האחריות שלקח עליו כבורא, לקיים שימוש מושכל ביכולותיו, במחשבותיו וכליו. כך מהווה הוא דוגמא ומסמן את מתווה הדרך.
יודע את האחריות לשימוש בטוהר כוונותיו למען העצמת הכלל וראיית הכולל, ולא למען עצמו בלבד.
הורה-מורה מבקש להעצים את הבורא הקיים בכל יצור ואדם
הינו מבקש להעלות על נס את הגילוי, הלמידה, ההתפתחות והביטוי האותנטי אשר הינם צורך - צידה הכרחית לדרך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה